דף הבית	תמונות	סרטונים	אודות	צור קשר
		הסטוריה כללית האדסטאון הוא מחזמר מאת אנאיס מיטשל. המחזמר מגולל גרסה של המיתוס היווני הקדום אודות אורפיאוס ואורידיקה, בו אורפיאוס הולך אל השאול כדי להציל את ארוסתו אורידיקה. הגרסה המקורית של המחזמר הועלתה בבכורה בעיר בר שבוורמונט בשנת 2006. באותה שנה הייתה גם הפקה בוורגנס וסיבוב הופעות בין ורמונט למסצ'וסטס בשנת 2007. אז מיטשל, שלא הייתה בטוחה לגבי עתידו של המחזמר, הפכה אותו לאלבום קונספט שיצא בשנת 2010. בשנת 2012 פגשה מיטשל את הבמאית רייצ'ל צ'בקין, והשתיים החלו לעבד מחדש את הפקת הבמה, עם שירים ודיאלוגים נוספים. הגרסה החדשה של המחזמר, שפותחה וביימה על ידי צ'בקין, הוצגה לראשונה באוף-ברודוויי בסדנת התיאטרון של ניו יורק ב-6 במאי 2016 ורצה עד 31 ביולי. בעקבות הפקות באדמונטון ובלונדון, המופע עלה בברודוויי במרץ 2019. ההפקה בברודוויי נפתחה לביקורות משבחות וקיבלה מספר פרסים ומועמדויות. בטקס פרסי הטוני ה-73, האדסטאון קיבלה בסך הכל 14 מועמדויות (הכי הרבה לשנת 2019) וזכתה בשמונה מהן, כולל פרס למחזמר הטוב ביותר, פרס המוזיקה המקורית הטובה ביותר למיטשל ופרס הבימוי הטוב ביותר למחזמר לצ'בקין. האדסטאון קיבלה בעיקר ביקורות חיוביות. הניו יורק טיימס תיאר את ההפקה באוף-ברודוויי כ"המצאה "ו"מושרה בצורה נהדרת", תוך שבחים על פשטותה ואינטימיותה. ההוליווד ריפורטר תיאר את הדיאלוג הנוסף כ"מעורר צמרמורת", אך הוקיר בעיקר את האנרגיה הגבוהה והבימוי הסוחף שלו.
		עלילה מערכה ראשונה בתקופה פוסט-אפוקליפטית, בהשראת תקופת השפל הגדול, האל הרמס נכנס כדי לספר את הסיפור ולהציג כל אחת מהדמויות ("Road to Hell"). שלושת הגורלות צופות באורידיקה כשהיא משוטטת בארץ הגוססת ומחפשת מחסה ("Any Way the Wind Blows"). אורפיאוס, בן טיפוחו של הרמס, פוגש את אורידיקה ומבקש ממנה להתחתן איתו בעידוד קל של הרמס ("Come Home With Me"). אורידיקה מטילה בו ספק מכיוון ששניהם חיים בעוני והיא רוצה חיים של יציבות. אורפיאוס, מוזיקאי, משכנע אותה בכך שהוא אומר לה שהוא כותב שיר שיחזיר את העולם למצבו ההרמוני המקורי, והם כבר לא יצטרכו להיאבק ("Wedding Song"). לאחר הפסקה בה הרמס מספר את סיפורם של בני הזוג האלים האדס ופרספונה ("Epic I"), פרספונה מגיעה לחגוג את שמחת הקיץ הקצרה שהובאה לצידה ("Livin 'it Up on Top"). אורפיאוס מרים כוסית לכבודה של פרספונה ומביע תקווה לעתידו עם אורידיקה, המשקפת את אהבתה הגוברת לאורפיאוס למרות עצמאותה ("All I've Ever Known"). השניים נשבעים כי אהבתם לעולם לא תשתנה כל עוד הם נשארים אחד עם השני. החורף מגיע, ויחד איתו רכבת להחזרת פרספונה בעל כורחה להאדסטאון - המפעל התת-קרקעי של האדס. אורפיאוס ואורידיקה צופים כשפרספונה מתייסרת על הצורך שלה לשוב למפעל, ואילו הגורלות משבחות את עושרה של האדסטאון. אף על פי ששמעה על היחס הקשה של האדס לעובדיו, אורידיקה מסוקרנת ("Way Down Hadestown"). ככל שמתקדם החורף הקשה במיוחד, אורפיאוס ממשיך לכתוב את שירו בזמן שאורידיקה מחפשת נואשות מזון ועצי הסקה עבור שניהם ("A Gathering Storm/Epic II"). במקביל, האדס ופרספונה מתעמתים בעקבות מערכת היחסים הדועכת שלהם ("Chant"). האדס עוזב את המפעל כדי למצוא מישהו שיעריך את הבטיחות והנוחות של האדסטאון. הוא נתקל באורידיקה הרעבה ומציע לה הזדמנות להצטרף אליו לחיים בטוחים הרחק מעוני ("Hey Little Songbird"). הגורלות מגיעות ומפצירות באורידיקה להעמיד את הישרדותה בראש ובראשונה בהצעתו של האדס ("When the Chips are Down"). כשאורפיאוס עובד על השיר שלו, אורידיקה בוחרת בהישרדות ומחליטה לעקוב אחר האדס למפעל ("Gone, I'm Gone"). כשאורפיאוס חוזר לחפש את אורידיקה, הרמס אומר לו שהיא נסעה להאדסטאון; אורפיאוס מתחייב להחזיר אותה, והרמס מסביר לאורפיאוס כיצד להגיע לשם ללא שימוש ברכבת של האדס ("Wait For Me"). אורידיקה מגיעה להאדסטאון, ומתחילה את עבודתה על החומה הסובבת אותה ("Why We Build the Wall"). מערכה שנייה לאחר מופע פתיחה שבו פרספונה מציגה את עצמה ואת הלהקה ("Our Lady Of The Underground"), אורידיקה מבינה שבמסירת חייה להאדסטאון, כל זיכרונותיה יאבדו בקרוב בתמורה לעבודה חסרת מחשבה ושהיא לעולם לא תוכל לחזור אלא אם האדס יאמר אחרת ("Way Down Hadestown - Reprise"). היא שרה על חרטותיה כאשר זיכרונותיה מעל פני הקרקע מתחילים לדעוך אט אט ("Flowers"). אורפיאוס, שעשה את דרכו להדסטאון בעקבות הוראותיו של הרמס, מוצא את אורידיקה ומתחנן שתחזור איתו הביתה ("Come Home With Me - Reprise"). האדס מגיע וחושף בפני אורפיאוס שאורידיקה נסעה להדסטאון מרצונה החופשי ומנסה לגרש אותו מנכסיו ("Papers"). לאחר מכן הגורלות אומרות לאורפיאוס המותש לוותר על הצלת אורידיקה ("Nothing Changes"). אורפיאוס שר על ייאושו מאובדן אורידיקה, ומעורר את אזרחי האדסטאון לעקוב אחריו ולהתנגד לתנאים שבהם הם עובדים, כל זאת לעיני פרספונה ("If It's True"). המוזיקה של אורפיאוס נוגעת בפרספונה, והיא אומרת להאדס להניח לאורידיקה ללכת ("How Long"), מה שמביא לכך שהוא מציע לאורפיאוס לשיר בשבילו ("Chant - Reprise"). אורפיאוס שר את הגרסה המלאה של השיר שכתב כל הזמן הזה, ומזכיר להאדס את אהבתו לפרספונה ("Epic III"). אורפיאוס ואורידיקה מביעים את אהבתם זה לזה והפעם, מבטיחים להישאר אחד עם השני, לא משנה מהן התלאות העומדות בפניהם ("Promises"). האדס מושפע משירו של אורפיאוס יותר משציפה, והגורלות מסבירות את הדילמה שלו: אם הוא שומר את אורידיקה בשבי, היא הופכת לקדושה מעונה, אבל אם הוא מרשה לה ללכת, הוא מאבד את שליטתו הסמכותית במפעל, בהתחשב בכך עובדיו החלו למחות לטובת חירותם שלהם ("Word to the Wise"). הוא מחליט להשאיר את גורלם בידי אורפיאוס: בני הזוג יכולים לעזוב יחד, אך אורפיאוס צריך להוביל אותם החוצה. אם הוא יפנה לראות אם אורידיקה הולכת אחריו, היא תהיה שייכת להאדס לנצח ("His Kiss, the Riot"). הרמס מסביר לאורפיאוס ולאורידיקה את החלטתו של האדס. בזמן שהאדס ופרספונה מבטיחים לנסות שוב את מערכת היחסים שלהם בפעם הבאה שתחזור להאדסטאון, אורפיאוס מתחיל את ההליכה מהאדסטאון כשאורידיקה צועדת אחריו ("Wait for Me - Reprise"). אורפיאוס מגיע כמעט לסוף המסע, כשלפתע הספק מתגבר עליו והוא פונה לחפש את אורידיקה - רק כדי לראות שהיא הייתה ממש מאחוריו לאורך כל הדרך, ובכך דן אותה להישאר בהאדסטאון לנצח ("Doubt Comes In"). הרמס משקף את סיום הסיפור הקודר; הוא עושה זאת באמצעות חזרה של השיר הראשון, וכך מתחיל לספר את הסיפור שוב. בהסבר, הוא מעיר שלא משנה כמה פעמים הם שרים אותו, אנשים תמיד מקווים לסוף מאושר יותר - וכי זה הערך של המשך לשיר את הסיפור, ושל מתנותיו של אורפיאוס: "כדי לגרום לכם לראות איך העולם יכול להיות / למרות איך שהוא. "("The Road to Hell - Reprise"). המופע נסגר עם פרספונה שמרימה כוסית לאורפיאוס לאחר הקידה, וחוזרת על נושא התקווה למרות הנסיבות האומללות: "יש ציפורים ששרות כשהשמש בוהקת / השבחים שלנו לא בשבילן / אבל אלה ששרים בלילה החשוך / עבורם אנחנו מרימים כוסות" ("We Raise our Cups").